דחיינות – מהי ולמה היא מונעת ממכם חיי אושר ועושר?

אם הרגע התיישבתם מול המחשב, ואתם יושבים מול הכתבה וקוראים, אז כנראה שאתם לא סובלים מהתופעה של דחיינות כמו רבים אחרים, שככל הנראה ראו את הכתבה אבל בחרו לדחות את הקריאה למועד מאוחר יותר. יחד עם זאת, לקבוע בוודאות שאתם לא סובלים מדחיינות בכלל תהיה יומרנות מצדי, כי דחיינות זו תופעה נפוצה מדי, כך שהסיכוי שראיתם את הכתבה הזו כבר בעבר ורק עכשיו התפניתם לקרוא אותה תהיה סבירה יותר, אבל גם המצב הזה מדרג אתכם איפשהו די למעלה, כי רוב הדחיינים שחיים על דחיינות ככל הנראה לא היו מגיעים לכתבה הזו לעולם, אז, במקום שנדבר עליהם – נדבר עליך – מהי דחיינות, מה היא גורמת לנו ואיך אפשר לצמצם אותה?

אז, מהי דחיינות?

דחיינות הינה תופעה מוכרת וידועה, וסובלת ממנה, רוב אוכלוסיית העולם. לא כולם באותה מידה של חומרה, אך לכל אדם יש רגעים, בהם הוא מחליט שלא לבצע פעולה מסוימת, ולדחות אותה למועד מאוחר יותר. על פניו מצב זה היה אמור להיות תקין, נכון לתקופה בה אנו חיים, כאשר מולטי טאסקינג הופך מתכונה נדירה לברירת מחדל כמעט, ואנחנו חייבים לבצע ניהול משימות וניהול זמן, ולהחליט מה עושים עכשיו ומה עושים אחר כך. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דוחים את ביצוע המטלה למועד מאוחר יותר, מתוך “הסכמה סודית שלנו” שהמועד הזה לא צפוי להגיע בקרוב, ובמידה וכן – יידחה שוב למועד מאוחר יותר. במילים אחרות, דחיינות היא “התנהגות המאופיינת ע”י דחייה, או הימנעות של אדם מביצוע של מטלה, או פעולה שהוא צריך או מעוניין לבצע”.

 

למה בעצם אנחנו דוחים דברים? 

ישנן סיבות וגורמים רבים לכך שבני אדם נוהגים לדחות דברים, ביניהם:

גורמים פיזיולוגים הקשורים לתפקידו של הקורטקס הפרה-פרונטלי (אזור במוח האחראי על תפקודים ניהוליים כמו: תכנון שליטה בדחפים ובקשב), גורמים פסיכולוגיים, כאשר השכיחים ביניהם הם הערכה עצמית נמוכה ומנטליות של תבוסתנות וחרדה (לדוגמא מצבים שבהם דחיינות מאפשרת לאדם לתרץ את הסיבות לכישלונו בחוסר השקעה בגלל יכולת נמוכה), וגורמים חברתיים, כמו מרדנות למשל, אשר פופולארית יותר בקרב ילדים כחלק ממאבקי כוח ושליטה מול הוריהם או מול דמויות מבוגרות אחרות, אך כמובן שילדים המשתמשים בכלי הדחיינות ככלי של כוח ושליטה יתרגלו להתשמש בו וימשיכו לעשות בו שימוש גם כמבוגרים, וכאן בעצם עלולה להתרחש הבעיה.

סיבה נוספת לדחיינות אצל מבוגרים היא הפחד להתמודד עם תוצאות הסירוב, כלומר – כאשר הם מתבקשים לעשות משהו, או כאשר הם לוקחים על עצמם לעשות משהו (כמו להתחיל להתאמן או להתחיל להוריד במשקל וכדומה) – כדי להצטייר טוב בעיניי עצמם, הם ישתמשו בדחיינות כדי לדחות את המועד שבו הם יתחילו, כמו להתחיל דיאטה בשבוע הבא, או ביום ראשון, או בעוד חודש)., כאשר ברוב המקרים הדחייה הזו תהיה לנצח, או לעד, או כל זמן שאפשר

ג’ים רוהן, אחד המנטורים הגדולים שהיו אמר פעם – אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים לא עושים דברים שלכאורה קל לעשות, היא שכל מה שקל לעשות – הרבה יותר קל לא לעשות…

דחיינות

 אז מה עושים עם דחיינות בלתי רצויה?

 

יש הרבה שיטות כיצד להתמודד עם דחיינות, אבל רוב השיטות הללו – מתחילות בהגדרה של הרצון, כלומר – להתחיל בכך שנגדיר לעצמנו מדוע אנחנו רוצים לבצע את המשימה הזו, שהרי אם אנחנו לא באמת רוצים – נעדיף להיכנע לדחיינות. יש משפט באנגלית שאומר משהו כזה בערך :

If your WHY is strong enough, every HOW  will be easy for you

לאחר שהגדרנו לעצמנו את הסיבה מדוע נרצה לעשות את זה – כל מה שישאר לנו לעשות הוא לקבוע לעצמנו מתי נבצע את זה, לכתוב לעצמנו ביומן, או כתזכורת בנייד מתי אנחנו מבצעים את המשימה ולעשות.

כל הנושא של קביעת משימות ויעדים וביצוע פעולות המקרבות אותנו אל היעדים נדון באריכות בקורס מיליונר מיינדסט של מיכאל גורביץ, וכמובן עוד הרבה נושאים אחרים הקשורים בהשגת יעדים ומטרות בחיים. למידע נוסף אודות הקורס מיליונר מיינדסט – מלאו את הפרטים בטופס שבצד שמאל וקבלו את כל המידע על הקורס

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *